תאור המערה:

מערת יפעת נסקרה ונחקרה בסקר חרמון 1990 ותיאורה מופיע בחוברת "נקרות צורים" מס' 16, להלן התיאור:

 

" זוהי מערכת 'מזדקנת' ומעניינת של קמינים קטנים, והיא דוגמה יפה להתפתחות מערכת ואדוסית בסלע סדוק מאד, כפי שנמצא בחרמון.

 

על פני השטח התפתחה דולינת המסה דמוית קערה. מימדיה כ-30X50 מ' בקירוב ועומקה כ-8 מ'. דפנותיה סלעיות ובמרכזה קרקע טרה רוסה שבה ניכרים היטב סימני הזרימה של מי השלגים לתוך פתח המערה. עקב נטיית השכבות במקום התפתחה דולינת ההמסה באסימטריות בצורת אגס (כיוון ציר האורך הוא לאזימוט 75 מעלות). ואכן הדפנות גבוהים יותר בצד הדרום- מערבי של הדולינה. בדולינה נחשפים, מלבד סלע הגיר האפור, גם גיר דולומיטי. ע"פ השטח לצידה הצפוני של הדולינה נראה טרוורטין מערות.

 

סמוך לדופן הדרומי מערבי של הדולינה ממוקם פתח המערה. הפתח הוא דולינת התמוטטות, תוצאת התמוטטות תקרת קמין א. במקום מונחים זה ע"ג זה סלעים שגודלם מטרים אחדים ודרך החללים שבניהם ניתן לרדת למערה. בעת סופות שלג גם רכס יפעת מתכסה בשלג – הדולינה מתכסית בשלג ופתח המערה נסתם. הפתח נשאר סתום ימים אחדים עד שבועות (כפי שהיה למשל בחורף תשמ"ז).

 

במערכת 5 קמינים והיא התפתחה בשתי זרועות מקבילות למדי לכיוון צפון-צפון- מזרח, אך כיום קמין א בלבד במישרין לפני השטח. הכניסה היא דרך קמין א, שעומקו כ-7 מ' וקוטרו כ-2 מ'. זהו קמין מזדקן הנתון כיום בתהליכי סתימה ומילוי עקב התמוטטות תקרתו ומילויו בשברי סלעים וסחף. בדפנותיו נראה היטב שיכוב (עובי השכבות כ-0.15 מ'). הסלע סדוק מאד ומתפורר, דבר שגורם התמוטטויות רבות.

מתחתית קמין א נמשכת דרדרת לכיוון מזרח לתוך חלל ב (3X6 מ'). בקצהו הדרומי של חלל ב מחילה שסופה סתום בנטיפים ובתוכה משטח טרוורטין ונטיף גדול. חלל ב מחובר לחלל ג בפיר שעומקו כ-1.5 מ'(תוצאת התמוטטות סלעים). חלק ג גדול (3X8 מ') וגבוה (כ-7 מ'), קירותיו המזוותים ודרדרת הסלעים שבקרקעיתו מעידים על התמוטטויות רבות שהתרחשו בו. לאורך הסדקים על קירותיו יש משטחי טרוורטין, אוזני פיל ונטיפים.

 

רוב מי הדולינה (מי הפשרת שלגים) מנוקזים כיום לתוך קמין א וזורמים דרך חלל ב לחלל ג. שם, בקרקעית החלל, בפינה הצפונית, ישנו בולען שדרכו מחללים המים מטה. בולען זה אינו עביר אך בהמשכו יש חלל עמוק. קרקעית חלל ג בוצית מאד ומלאה בקרקע וסחף מפני השטח. עדות מרשימה לחלחול המים מצאנו ב-6.12.86: על הדופן הצפוני מערבי של החלל, בגובה 3 מ' היה פס כהה של בוץ ושירי סחף אשר העידו על נפח מים גדול שנאגר במקום. הבוץ הרב בקרקעית סתם את הבולען ומנע ניקוז מהיר של המים.

 

בפינתו הצפונית מזרחית של חלל ג, בגובה 3.5 מ' מקרקעית, נמשכת מחילה שאורכה כ-2 מ', והיא מחברת את האגף השני של המערה לחלקו השני. כאן, כדי לטפס למחילה, נדרשת עזרתו של אדם נוסף. בנקודה ד, שהיא ראשו של הקמין הראשון באגף השני, יש תופעות השקעה מפותחות – אוזני פיל גדולות, נטיפים ושלושה זקיפים קצרים ועבים (קוטרם כ-0.1 מ'). האגף השני התפתח לאורך סדק עיקרי שכיוונו הממוצע 185 מעלות. החיבורים בין שלושת הקמינים שבאגף זה הם תוצאה של התמוטטות סלעים והמסה.

 

מנקודה ד נמשך כלפי מטה קמין צר (כ-1 מ') ובעל חתך בלתי סדיר שעומקו הכולל 7.5 מ'. בדרכו מטה הוא חוצה שני חללים (ה ו-י), אשר נוצרו עקב התמוטטות בתקרת חלל ה (ראו היטל אנכי פרוש). הירידה מנקודה ד לקרקעית חלל ה אינה מסובכת, אך כדאי להיעזר בחבל. בצידו המזרחי של חלל ה מצויה מדרגת שברי סלע וחרסיות שגובהה 2 מ', עדות מרשימה לתהליכי המילוי והסתימה של הקמין בחלל ו. זהו הקמין המרשים ביותר במערכת: גובהו כ-7 מ', תקרתו סתומה בסלעים, חתכו האופקי מתעגל יפה ובדפנותיו התחתונות אוזני פיל, נטיפים וזקיפים. בגובה 2.5 מ' מקרקעיתו עוברת שכבת חרסיות שעובייה 5 עד 10 ס"מ והיא מנתקת את רצף ההתפתחות היפה של דופן הקמין.

 

בקצהו הדרומי של חלל ה יורדים לחלל ז (רצוי להיעזר בחבל) להמשכו של הסדק העיקרי באגף. הסדק צר והולך כדי קושי ממשי במעבר דרכו. תקרתו הולכת ומנמיכה כדי 2 מ' בקירוב – גובהה בנקודה ח. כאן הסדק המרכזי מתחבר עם סדק אחר בכיוון 190 מעלות, שקצהו מוליך לקמין אחר (בקצהו הדרומי של חלל ט), שגובהו כ-6 מ' ובתחתיתו בולען בלתי עביר לבן אדם. בדפונות הסדקים יש ריכוזים של אלמוגי מערות.

 

נחזור לקמין בנקודה ד: תחתיתו בחלל י. כאן קיים בולען אשר דרכו נראה חלל נוסף אך אי אפשר לעבור דרכו מעל לבולען סכרי טרוורטין יפיפיים (בשטח כולל של 0.3X0.6 מ') שהיו יבשים במאי 1987. על משטח הזרימה של הקמין לא נראים סימני המסה רבים ולא נראה שזורמת בו כמות מים גדולה. לא ברור מדוע הקמינים במערכת זו אינם עמוקים יותר: בסקר ראשוני זה, מלבד בקמין בחלל ו, לא נמצאו אופקי חרסיות או חואר אשר הגבילו בוודאות את התפתחות הקמינים לעומק. יתכן שהדבר מן הסידוק הרב אש גורם התמוטטויות וסתימת הקמינים בעודם בתחילת התפתחותם. "

 

 

בסיור שנערך במערה בשנת 2008 התאפשר מעבר בבולען שבתחתית חלל י'. מעברו האחר של הבולען ישנו חלל נוסף - חלל יב' ולהלן תיאורו:

רוחב המעבר בבולען הוא כ-0.8X1 מ' וממנו ישנה ירידה משופעת המובילה לתחתית חלל יב'. חלל זה התפתח על ציר צפון- דרום ונראה כי נוצר לאורך סדק שלאורכו התפתח גם חלל ח' ו-ט'.

תקרת האולם גבוהה, קרקעיתו משופעת צפונה וכל קירות האולם מכוסים משקעי מערות רבים (נטיפים, אלמוגי מערות, משקעי בריכות ומשטחי זרימה). בקצהו הצפוני של האולם ישנם זוג בריכות יבשות שמעברם נמצא קצה האולם.

​

שם המערה: מערת יפעת

נ.צ: 221457/301678

גובה: 1628 מ' מעל לפני הים