תאור המערה:

מערת נחל דימונה הינה מערה גדולה (אורכה הכולל 144 מ') שהתפתחה בתהליכי המסה פראטים-היפוגנים, בסלע גיר מגיל טורון (תצורת שבטה). המערה מורכבת בעיקרה מרשת מחילות, אנכיות או משופעות, המסתעפות לשני סעיפים עיקריים: סעיף עליון נמשך לצפון-מערב ומגיע לעומק 18 מ'. סעיף תחתון נמשך לדרום-מזרח ומגיע לעומק 39 מ' – הנקודה העמוקה ביותר במערות הנגב!.

למערה פתח קטן ומקומר (מידותיו 0.7X0.9 מ') החשוף על גבי מדרון סלעי חלק, במורדות הרי דימונה. פתח המערה מוביל לפיר אנכי היורד כ-4 מ' ומתחבר לחדר ביניים קטן. בצד החדר עולה ארובה מעוגלת הנמשכת עד גובה הפתח ומתחברת אליו בקשר אור בלבד. בתחתית חדר הביניים ישנם שני פתחים אנכיים המובילים לפירים היורדים כ-3 מ', זה במקביל לזה, ומתחברים לחדר מאורך המהווה את הצומת המרכזית של המערה. בצידו המערבי של החדר ישנו פתח מקומר המוביל אל הסעיף הצפון-מערבי של המערה (סעיף עליון). בצידו הדרומי של החדר ישנו פיר אנכי היורד לעומק ומוביל אל הסעיף הדרום-מזרחי של המערה (סעיף תחתון).

הסעיף העליון של המערה מורכב ממחילה יחידה היורדת בתלילות לצפון-מערב. קרקעית המחילה מכוסה באבנים רבות שהתדרדרו אליה מאזור הפתח. בין אבנים אלו נמצאה אבן יד מצור ותחתית כלי חרס צבוע. כיפות המסה רבות הפעורות בתקרת המחילה יוצרות שינויי גובה במהלך המחילה. 9 מ' מצפון-מערב לפתח המחילה, ישנה מדרגה נמוכה, תחתיה מתרחבת המחילה ונמשכת אופקית כשקרקעיתה מכוסה לס דק. על גבי שכבת הלס ישנם סימני זרימת מים הקשורים בודאי לחדירת מים שטפוניים אל חלל המערה. בצידה המערבי של המחילה ישנם משקעי מערות יבשים (אלמוגי מערות ומשטחי זרימה). תאורה חזקה על משקעים אלו הראתה שאלו פולטים בתגובה צבע כחול/ירוק בהיר, הווה אומר כי נוצרו ממים קרים, שסביר להניח שהגיעו מפני השטח. בקצה צידה המערבי של המחילה ישנו מעבר נמוך ביותר המוביל לחלקה המרוחק ביותר של המחילה. חלק זה מורכב מחללים זעירים המחוברים בניהם במעברים נמוכים וקשים למעבר.

הסעיף התחתון של המערה מורכב ממחילות אנכיות הנמשכות לעומק הקרקע, זו במקביל לזו, לעיתים עד 6 מחילות מקבילות. המחילה העיקרית היא המערבית ביותר. מחילה זו יורדת במדורג ומגיעה, בעומק 25 מ', לחדר קטן, אליו מתחברות גם מחילות אנכיות מקבילות. בצידו המערבי של החדר ישנו פיר אנכי היורד ומתחבר אל חדר קטן נוסף. בחדר זה נחשפות שכבות הסלע בה התפתחה המערה, ללא שהומסו ב"עיגוליות" כך שניתן להבחין בנטייתם החריפה (דיפ 40 באזימוט 290). בקירות החדר הושקעו אלמוגי מערות רבים ומפותחים. בצידו הצפון-מערבי של החדר ישנו מעבר אופקי מקומר המוביל לפיר אנכי נוסף היורד אל חלקה הנמוך ביותר של המערה. חלק זה נמשך במשופע בין שכבות הסלע בו נוצרה המערה. בין השכבות ניתן לחדור כ-7 מ', בסופם ישנו רסק סלעים בלתי עביר.

 

הערות:

• ניתן להגיע אל פתח המערה בהליכה מאפיק נחל דימונה, בו עוברת דרך עפר היוצאת מהעיר דימונה.

• במערה לא נצפו עטלפים אך נראו סימנים לנוכחותם במקום: כתמי שומן על תקרת המערה וגוואנו.

• אל המערה הגענו בעקבות דיווחו של איתן קלין (פקח רשות העתיקות באזור מערב ירושלים). המידע אודות המערה הגיע לרשות העתיקות מפקח הסיירת הירוקה אשר שמע על המקום מבדואים המתגוררים בסביבת המערה. על פי הפסולת הפזורה במערה נראה כי זו מוכרת לפחות משנת 1999. ביקורנו במערה נערך ביוני 2012 ובו השתתפו: ולדמיר בוסלוב, בועז לנגפורד, יורי ליסוביץ, לאוניד פייגין וולנטין שוט. במהלך הביקור מופתה המערה.   

​

צילום: בועז לנגפורד

שם המערה: מערת נחל דימונה

נ.צ: 1589/0570

מיקום: רכס דימונה

גובה: 439 מ' מעל פני הים