תאור המערה:

 

מערת נבי חזורי הינה מערת קבורה קטנה שנראית כי נחצבה על בסיס חלל טבעי שהתפתח בראש מדרון בתחום קו פרשת המים של ואדי א-נקיב (ערוץ קצר שנשפך בסופו לנחל הבניאס).

 

פתח המערה קטן ונסתר, צורתו מרובעת ומידותיו 1X0.9 מ'. הפתח פעור בתחתית שקע טבעי קטן שמידותיו כ-2X1.3 מ'. במרכז השקע נחצבה מדרגה נמוכה ומצפון לה, בקצהו הצפוני של השקע, פעור פתח המערה. הפתח מוביל למערה בת שלושה חדרים – חדר מבוא שמצפונו וממערבו ישנם שני חדרי קבורה המחולקים כל אחד לשני תאים נפרדים. בכל תא ניתן לקבור אדם אחד כשלא נמצאים מתקנים המראים שימוש בקבורה משנית ופינוי תאי הקבורה.

חדר המבוא קטן ורבוע מידותיו 1.5X1.1 מ' וגובהו 1.4 מ'. קרקעיתו מכוסה שכבת בוץ דקה ופזורים עליה שברי חרסים רבים. בנקודות שונות בחדר המבוא ישנם שרידים לשכבת טיח עבה וגסה. בין חדר המבוא לחדרי הקבורה ישנה מחיצת סלע דקה המשמשת גם כדופן תאי הקבורה. תאי הקבורה הם בעלי מידות אחידות פחות או יותר: רוחבם 0.7 מ' ואורכם 2 מ'. עומק התאים אינו ברור דיו שכן מלאים הם שכבת בוץ עבה.

 

האפשרות כי מערת הקבורה נחצבה על בסיס חלל טבעי עולה ממספר עובדות:

 

• במערה ישנם סימנים להמסה קרסטית קדומה (פעילות המסה פראטית) בדמות כיפת המסה בולטת המצויה בצידו המזרחי של הפתח, קירות מוחלקים בנקודה מסוימות וכן נישה קרסטית המצויה בצידו הצפוני של חדר הקבורה הצפוני. האפשרות כי נישה זו נחשפה בעקבות פעילות החציבה (דהינו שחוצבי המערה הם אלו שחשפו אותה) היא אפשרית אך אין הדבר בנוגע לשני התופעות הקרסטיות הראשונות.

• פתח המערה נמצא בתחתית שקע טבעי שיתכן כי הוא דולינה מקומית שהתפתחה סביב פתח המערה. באירועי גשם ישנה זרימת מים היורדת מהשקע אל חלל המבוא. אי חדירת המים לתאי הקבורה היא מעצם העובדה שאלו גבוהים מעל מפלס חדר המבוא ונפרדים ממנו במחיצת סלע דקה.

• חציבת מערת קבורה בסלע גיר מאסיבי הינה מלאכה לא פשוטה ולכן ניצול של חללים קיימים הינו סביר.

• טיוח חלל המבוא מלמד כי חוצבי המקום היו ערים לתופעות הקרסט ולכן אטמו את המערה ככל שניתן מחדירת מים. 

​

נכתב על ידי: בועז לנגפורד