כללי:

מערת המפל היא מערה קטנה (אורכה הכולל 39 מ'), שנוצרה בתהליכי המסה פראטים בסלע גיר מגיל טורון (תצורת שבטה). המערה מורכבת בעיקרה מחלל נרחב ומארובה אנכית אשר נחשפו במרכז הקניון התחתון של ואדי דליה.

המערה נסקרה על ידי צוות המלח"ם (א.כ, ע.פ) ב-1980, במסגרת סקר מקיף שנערך במערות ואדי דליה. בסקר זה נקבע שם המערה, אשר ניתן לה בעקבות מיקומה החוצה את המפל הגבוה שבמרכז ואדי דליה. בסיור שנערך אל מערות הנחל ביוני 2013 (ב.ל, מ.א, ע. ל"א), נסקרה המערה בשנית ובצע בה מיפוי מלא.

 

תאור המערה:

למערת המפל מובילים שני פתחים, אחד מצידו התחתון של המפל ואחד מראשו. הפתח העליון פעור במרכז אפיק הנחל, סמוך לשפת המפל. מידות הפתח 0.6X0.5 מ' וצורתו מלבנית. מיקומו של הפתח, במרכז האפיק, מאפשר את חדירתם של מי שיטפונות אל תוך חלל המערה. מי השיטפונות חוצים את חלל המערה ויוצאים אל אפיק הנחל דרך פתחה התחתון. פתח זה רחב משמעותית מזה העליון (מידותיו 6X10 מ') וצורתו הכללית מזכירה צניר רחב, מהסוג שמאפיין מפלים במדבר.

חלל המערה שבין הפתחים נראה כחדר רחב ומואר, שתקרתו גבוהה יותר במרכזו לאומת שוליו. קרקעית החדר מורכבת משכבת סלע אחידה הנטויה בירידה מתונה לצפון – מזרח. חלקו הצפוני והמערבי של החדר נראים כחלל נמוך וחשוך אליו ניתן לחדור בזחילה בלבד. משקעי מערות אחדים (אלמוגי מערות, נטיפים, ומשטחי זרימה) מופיעים על קירות אזור זה של החדר. אלמנט ספלאולוגי נוסף המופיע בקירות שולי החדר הם סימני המסה מעוגלים המלמדים כי המערה התפתחה בתנאים פראטים.

בצידו המזרחי של החלל ישנו מעבר צר המוביל אל פתחה התחתון של המערה. המעבר בפתח זה דורש ירידה זהירה במדרגה אנכית גבוהה. בתקרת הפתח גדל פרט יחיד של פיקוס קדוש – פרט בוטני המוגדר כמין פולש בישראל.

 

הערות:

• הגישה אל פתח המערה אפשרית בהליכה רגלית מכיוון קיבוץ גלגל (מזרח) או מכיוון הכפר אל מע'יר (מערב). הגישה מחלקו המערבי של הנחל מובילה אל מפל אשר אותו ניתן לחצות ללא חבל, דרך מערה העוברת לאורך גוף במפל.

• במערה נצפו מספר פרטים בודדים של עטלף חרקים מהסוג יזנוב (יוני).

​

​

כתב: בועז לנגפורד