תאור המערה: 

 

כללי:

מערת הנמרים הינה מערה גדולה (אורכה הכולל 168 מ') שהתפתחה בתהליכי המסה פראטים-היפוגנים, בסלע גיר מגיל קנומן (תצורת עמינדב). 

המערה התגלתה בשנת 1985 על ידי רועה ערבי מסביבת עין סמיה, לאחר שנטרפו בעדרו מספר עיזים. עמוס פרומקין שביקר במקום במאי 1985 שירטט מפה סכמטית למערה. ביוני 2012 מופתה המערה באופן מדוייק ע"י: בועז לנגפורד, ולדמיר בוסלוב, יורי ליסוביץ וולנטין שוט.

 

סיפור גילוי המערה כפי שדווח ע"י יצחק מאיר ונכתב ע"י עמוס פרומקין:

״המערה התגלתה על ידי רועה ערבי מסביבת עין סמיה, לאחר שנטרפו בעדרו מספר עיזים. הרועה עקב אחרי סימניו של בעל החיים שטרף את אחת העיזים. הסימנים הובילו למערה בגדתו הצפונית של ואדי סמיה. לאחר גילוי המערה הגיע הרועה למקום, יחד עם 2 עובדי קידוח מעין סמיה, אשר זחלו לעומק המערה עד שנפגשו לפתע בנמר! הרועה ועובדי הקידוח חסמו את פתח המערה באבנים והציבו במקום צמיגים בוערים.

ב-18.6.85 הגיעו אל המערה גיורא אילני ויצחק מאיר אשר זיהו ליד המערה עקבות של 2 נמרים. מידות עקבותיו של אחד הנמרים, 64 מ"מ (זכר?) ואילו של השני 58 מ"מ (נקבה?). הנמרים ביקרו במקום לאחר ה-12.6.85, אז טישטש פקח רשות הטבע את העפר בסביבת פתחי המערה.״ 

 

הפתח וסביבתו:

למערה שלושה פתחים שנחשפו בתחתית גדתו הצפונית של קניון ואדי סמיה, ממערב לעין סמיה. שנים מפתחי המערה הינם פתחים אופקיים המופרדים על יד גשר סלע טבעי. הפתחים מצויים זה ממערב לזה, כ-6 מ' מעל אפיק הנחל, בתחתית מצוק מדורג. מידותיהם המקוריות של פתחי המערה (פתח מערבי 2.2X1.9 מ', פתח מזרחי 4X1.2 מ') השתנו מעט בעקבות קיר אבני שדה שנבנה במקום. בסמוך לפתח המערבי ישנו פתח נוסף אשר מידותיו לא מאפשרות כניסה דרכו אל חלל המערה. בחזית פתחי המערה, ישנה טרסה מישורית התחומה על ידי אפיק הנחל. בשולי הטרסה ישנה ברקציה גיאולוגית מעטה, המעידה אולי על מיקום קו הנטף של פתחי המערה בעבר. במרכז הטרסה, סמוך לבסיס גשר הסלע המפריד בין פתחי המערה, ישנם שלושה שקעים גסים שיתכן שנוצרו בחציבה והתבלו במהלך השנים. חציבה נוספת הקיימת במרחב המערה הוא "חלון" אלפטי קטן שנחצב ממזרח לפתחה המזרחי של המערה. 

 

חלל המערה:

פתחה המזרחי של המערה מוביל לחלל מאורך וגבוה (B) המואר למחצה על ידי האור החודר מהפתח. קרקעית החלל אופקית ומכוסה קרקע כהה. בצידה הדרומי של קרקעית החלל, בסמוך לצידו הפנימי של הפתח, ישנו מתחם נמוך הבנוי מאבני שדה. בצידו הצפוני פונה חלל B למערב ומתחבר אל צידו הצפוני של חלל A. חלל A הינו חלל מעוגל וגבוה הנמשך מפתחה המערבי של המערה וצפונה. קרקעית החלל אופקית ומכוסה שכבת קרקע כהה בה מעורבים מעט שברי כלי חרס. בתקרת החלל פעור פתח אנכי מעוגל הנמשך בארובה קצרה עד פני השטח. מצידו הצפוני של חלל A, סמוך לחיבור עם חלל B, נמשך צפונה מסדרון קצר. בצידו המזרחי של מרכז המסדרון, כ-2 מ' מעל קרקעיתו, ישנו חדר אלפטי קטן. בצידו הצפוני של המסדרון ישנו מעבר רחב המוביל אל חלל C. זהו חלל קטן המורכב מחדר נמוך המהווה חלל ביניים בין חלקה החיצוני לחלקה הפנימי של המערה. קרקעית החדר מכוסה שכבת קרקע כהה ובוצית, הנטויה מעט למערב, שם פזורים שברי כלי חרס רבים. בצידו הצפוני של חלל C ישנו פתח זעיר שהמעבר בו אפשרי בזחילה בלבד. מעבר מוגבל זה מוביל צפונה לחלל נרחב וגבוה, הנמשך על ציר צפון-דרום (חלל D). קרקעית החלל אופקית ומכוסה שכבת קרקע כהה בה ניכרים חפירות שוד רבות, בהם נשארו עדיין מעט שברי כלי חרס. בתקרת החלל פעורות כיפות המסה רחבות. במאי 2012 נצפתה, באחת מכיפות המסה אלו, דבוקה של כ-60 עטלפי חרקים מהמין נשפון פגום אוזן. 

בצידו הדרום – מזרחי של חלל D ישנו פתח רחב, המופרד על ידי גשרי סלע טבעיים למספר פתחי משנה המצויים במפלסים שונים זה מעל זה. פתח/ים אלו מובילים מזרחה לאולם נרחב (E), הגדול שבחללי המערה. מידות האולם 10X10 מ' וגובהו מגיע ל-3 מ'. בחלקו הדרומי ישנו שטח הנמוך במעט מיתר חלקי האולם. ממרכז שטח זה נמשכת צפונה מחילה צרה העוברת מתחת לחלקו הצפוני של האולם. בצידו המערבי של האולם, ישנו חדר מעוגל ממנו נמשכות נישות נרחבות לכיוונים שונים. במרכז האולם ניצב עמוד סלע טבעי שנוצר במהלך יצירת האולם ולא לאחריו (דהינו כי איננו ספלאוטם).  

 

הערות: 

• ניתן להגיע אל פתח המערה בהליכה רגלית מעין סמיה.

• במאי 2012 נמצפו במערה כ-60 עטלפי חרקים מהמין נשפון פגום אוזן. ביוני 2012 נצפו במערה, בנוסף לעטלפים אלו, גם פרסף גמדי או פרספון וכ-10 פרטים של יזנוב גדול.

• חרסים, הפזורים בכל חלקי המערה, תוארכו לתקופה ההלנסטית ולתקופה הרומית הקדומה. חלק מהחרסים מהתקופה הרומית הקדומה מתאימים לתקופת מרד בר-כוכבא (בועז זיסו, זוהה מצילום).

• בכל חלקי המערה ישנם חפירות שוד רבות.

 

נכתב על ידי: בועז לנגפורד

 

לקריאה נוספת: סקר ארכאולוגי במערת הנמרים שבדרום־מזרח השומרון: מערת מפלט בתקופת בית שני ובימי מרד בר־כוכבא מאת דביר רביב, אהרן טבגר, בנימין הר־אבן, יבגני אהרונוביץ', בועז לנגפורד ועמוס פרומקין.

שם המערה: מערת הנמרים

נ.צ: 181321/155568

מיקום: עין סמיה

גובה: 495 מ' מעל פני הים