תאור המערה:

מערת כוכב יעקב הינה מערה גדולה שנוצרה בתהליכי המסה קרסטית (פראטית) ובפעולות חציבה בסלע גיר מגיל קנומן (תצ' עמינדב). אורכה הכולל כ-140 מ' ולה 9 פתחים שונים שרובם שימשו כחלונות לתושבי המערה (יפורט בהמשך). פתחה המרכזי של המערה (מידותיו 4X17 מ') פעור במרכז מצוק הגדה הדרומית של ואדי שיבן, כ- 60 מ' מעל לאפיק הנחל וכ-10 מ' מעל לתחתית המצוק. פתח המערה מוביל לאולם רחב (A), מידותיו 12X14 מ', גובהו 4 מ' ובמרכזו ניצב עמוד רחב הבנוי סלע אם. תקרת האולם מפויחת וחשופה כמעט לחלוטין ממשקעי מערות, מה שמאפשר להבחין בכיפות המסה רבות הפעורות בה. בקירות האולם ישנם מעט משקעי מערות גסים, חלקם פעילים ומכוסים טחב זאת בעקבות האור הרב החודר לאולם דרך פתחו הרחב. רצפת האולם אופקית ומכוסה בחלקה בשכבת קרקע דקה. בכל חלקי האולם ישנם חציבות רבות של ספלולים, נישות, מדפים, כוכים וכן אגן רחב החצוב בצידו המזרחי של האולם.

 

האולם המתואר הינו מרכז המערה וממנו מתפצלים שני אגפים – אגף מערבי, קארסטי ואגף מזרחי, חצוב. להלן תיאור חלקי המערה השונים:

 

אגף מערבי - קרסטי:

בצידו הדרום מערבי של אולם הכניסה ישנו פתח המוביל למחילה קצרה (אורכה כ-6 מ') הנמשכת מערבה ובסופה פונה צפונה עד הגיעה אל חלל B. חלל זה הינו מרכז האגף המערבי, מידותיו כ-8X4 מ', גובהו במרכזו כ-2 מ', רצפתו מכוסה קרקע לחה ותקרתו אינה רציפה ומכוסה משקעי מערות רבים. בקיר הצפוני של חלקו המערבי של החלל ישנה נישה חצובה ובצידה ישנו מעבר צר ונמוך המוביל לחלל נוסף (B1) הדומה במאפייניו לחלל הקודם רק שקטן ממנו במידותיו. בין שני החללים מחבר מעבר נוסף, צר ביותר, הסתום במשקעי מערות רבים.

חלל B תחום בצידו הדרומי והדרום-מזרחי במדרגה נמוכה המחולקת במרכזה על ידי עמוד סלע. מדרגה זו יורדת אל חלל רחב (C) הנמוך במעט מחלל B. בצידו הצפון –מזרחי של חלל C ישנה מדרגה בתקרה היוצרת חלק נפרד במזרח חלל C שממנו נמשכת מחילה נמוכה מזרחה. אורך המחילה כ-6 מ', רוחבה כ-1 מ' וגובהה עד 0.5 מ'. לאורך המחילה ישנם משקעי מערות רבים, רובם פעילים והם שמורים במצב טוב יותר מיתר חלקי המערה. ברצפת קצה המחילה ישנו פיר אנכי שהגישה אליו קשה עקב גובהה הנמוך של המחילה.

 

באגף זה נראים סימני חציבה שככל הנראה הרחיבו את החללים המקוריים וכן ישנם מעט נישות חצובות. בכל רחבי אגף זה פזורים שברי כלי חרס רבים.

 

 

אגף מזרחי - חצוב:

הגישה אל האגף המזרחי של המערה אינה פשוטה וברורה כלל. על מנת להגיע אל אגף זה יש צורך קודם כל לדעת שזה קיים שכן אגף זה מצוי בהמשכו של המצוק בו פעור פתח המערה ואיננו נראה מאולם הכניסה למערה. הגישה לאגף זה כרוכה במעבר על גבי המצוק כך שהמעוניין להגיע אליו יצטרך ליזום "טיפוס הצידה" (Traverse climbing) ולשהות, לאורך מרחק קצר (1.5 מ'), כשהוא תלוי באוויר, בכוחו בלבד. על מנת להקל על מעבר זה נחצבו כוכים המשמשים כנקודות אחיזה לידים והרגליים (climbing holds).

מעבר תלול זה מוביל אל חלל הכניסה לאגף המזרחי – חלל D. חלל זה הינו חלל טבעי בעל שני מפלסים התחום בצידו הצפוני בקו המצוק והתפתחותו היא לאורך קו המצוק ודרומה. המפלס התחתון נמשך בעיקר לאורך קו המצוק על ציר מזרח – מערב, מידותיו 6X3 מ' וגובהו הממוצע 2 מ'. קרקעית מפלס זה בנויה ממשטח סלע בו חצובים 3 ספלולים, תקרתו מקומרת ובה כיפת המסה רחבה. המפלס העליון (D1) קטן יותר מזה התחתון וגבוה ממנו ב-1 מ'. בקרקעית מפלס זה חצוב בור מים מטויח בטיח בהיר , מידותיו 1X1 מ' ועומקו 0.4 מ'. בור זה מקבל את מימיו, עד היום, מנטיף פעיל היורד מתקרת המערה ומטפטף אל בור המים2.

מפינתו הדרום מערבית של המפלס התחתון נמשכת מחילה חצובה המובילה אל חלקיו הנוספים של האגף המזרחי. מידות המחילה כ-1.5X1 מ', בתחילתה נמשכת היא לדרום- מזרח ולאחר 4 מ' פונה בחדות לצפון-מזרח. בנקודת המפנה נחצב במחילה פתח מסוגנן שחלקו העליון צר וחלקו התחתון רחב ומשני צידיו נחצבו כוכים קטנים, כוך אחד מעוגל ואילו השני נחצב כמסילה מאונכת.

מצורתם של הכוכים וממיקומם ניתן להסיק כי כוכים אלו הם בסיסו של בריח שהותקן במקום. הבריח היה בנוי ממוט עץ או מתכת אשר קצהו האחד ננעץ בחור העגול המשמש כציר בעוד את קצהו האחר ניתן להכניס במסילה האנכית. לא נראה שחוצבי ובוני הבריח חשבו על אמצעי זה כפתרון להגנה על המקום שכן מיקום הבריח הוא בצידו החיצוני של הפתח.

מעברו הפנימי של הפתח ולאחר הפניה, נמשכת המחילה עוד כ- 3 מ' (E) בסופם ישנו פתח עגול בקרקעית המחילה ומדרגות העולות צפונה כ-2.5 מ' עד למפגש עם קו המצוק ואם חלל E1 – חלל קטן ופתוח הנראה כמרפסת הצופה אל נוף הנחל. מידות הפתח הפעור בקרקעית המחילה, מתחת למדרגות, כ-1X1 מ' ודרכו ניתן לרדת כ-1.2 מ' אל חדר רבוע, מידותיו 2.5X6 מ' והוא מחולק במרכזו על ידי מדרגת סלע נמוכה. חדר זה מואר לחלוטין על ידי 2 חלונות הפעורים בצידו הצפוני – בקו המצוק. בצידו המזרחי של מרכז החדר ישנו פתח רחב המוביל לחדר נוסף (F), מידותיו 2.8X7 מ' וגובהו 2 מ'. קרקעית החדר מכוסה עפר, תקרתו חצובה ברובה ובחלקים שאינם חצובים ישנם סימני המסה פראטית. בכל קירות החדר ישנם כוכים רבים בגדלים וצורות שונות (איור 5 לדוגמא). בצידו הצפוני של החדר ישנם פתחים רבים המשמשים כחלונות ה"תלויים" בקו המצוק ודרכם חודר אור לכל חלל החדר. במרכז החדר, בסמוך לעמוד סלע המפריד בין שני חלונות, ישנו בור מים נוסף הדומה במידותיו לבור הראשון למעט עומקו הגדול יותר. קירות הבור וכן הקיר שמעליו מטויחים בשכבה אחת של טיח בהיר. התקרה מעל לבור המים אינה חצובה וניכרים בה סימנים לטפטופי מים שירדו בעבר מתקרת המערה אל בור המים (משטחי טרוורטין דקים ונטיפים יבשים). כמו כן יתכן כי טיוח הקיר שמעל לבור נועד לקליטת זרימת מים על קיר המערה.

בצידו הדרומי של מרכז האולם, מול בור המים, ישנו חדר נוסף (G). חדר זה גבוה מעט מעל לחדר F, מידותיו 2.5X5 מ' וגובהו 2 מ'. בכניסה לחדר חצוב בריח, סביב הקיר הדרומי והמזרחי של החדר חצוב דרגש מוגבה ומעליו, בקירות החדר, חצובים כוכים קטנים.

בקצהו המזרחי של חדר F פונה הוא לדרום ונמשך בכיוון זה 4 מ'. כ-2 מ' לפני קצה החדר ישנה מדרגה שגובהה כ-1 מ' היוצרת דרגש מוגבה בכל חלקו הדרומי והמזרחי של החדר. ברצפת קצה דרגש זה ישנו תא מלבני שאורכו כ-1 מ' ועומקו כ-1.מ' והוא נמשך לכל רוחב החדר. שימושו של תא מאורך זה אינו ברור, צורתו מזכירה תא קבורה אך יתכן כי שימש גם לאחסנה או לכל שימוש אחר.

 

 

* במערה לא נצפו עטלפים אך בחלקה הקרסטי ישנם משטחי גואנו

​

נכתב על ידי: בועז לנגפורד