כללי:

מערת הכד הינה מערה בינונית (אורכה הכולל כ-50 מ') שהתפתחה בסלע גיר מגיל טורון (תצורת שבטה). המערה התפתחה במדרון צידו הדרומי של מכתש רמון, כך שכלל חלליה נטויים בחריפות בהתאם לנטייה האזורית. בכל חלקי המערה סימנים לספליאוגנזה בתנאים פריאטים או היפוגניים, דוגמת כיפות המסה ופרופיל מעוגל. 

קרקעית המערה מכוסה בסדימנט חולי דק, אולי שרידים של חולות מיוקנים שחדרו למערה ונשמרו בה. לתהליכי ההשקעה במערה מצטרפת השקע כימית של מעט משקעי מערות יבשים, חלקם עברו המסה משנית לאחר היווצרותם.

 

תיאור המערה:

המערה בנויה משני מחילות מקבילות המשופעות בשיפוע ממוצע של 30 מעלות לכיוון צפון- מזרח.

למערה שני פתחים. פתחה התחתון נמצא על גבי מצלעות הרכס ומידותיו הם כ-2X2 מ'. הפתח מוביל אל מחילה אופקית רחבה המתפתחת לכיוון צפון מזרח. לאחר כ- 6 מ' מפתח המערה ישנו פיצול במחילה המוביל אל מחילה נוספת צרה ונמוכה יותר המתפתחת צפונה ואורכה כ-10 מ'. במרכז מחילה זו ישנו פתח רחב בתקרה.

מנקודת הפיצול נמשכת המחילה הראשית עוד כ- 20 מ'  במהלכם היא מצרה ומתרחבת לסירוגין ובאופן כללי הופכת לנמוכה יותר.

כ-4 מ' לפני סופה של מחילה זו, ישנו פיר בתקרת המערה העולה אל נישה קטנה במפלס עליון. אורכו של הפיר הוא כ-4 מ' ובו ישנם מעט משקעי מערות זעירים הכוללים אזוזני פיל ונטיפי קש. חלק מהמשקעים עברו המסה מאוחרת וחלקם נמצאו פעילים מיד לאחר סופת גשם. באזור שבתחתית הפיר ישנו מחשוף חולי בעל הופעה של שיכוב צולב. 

בתקרת המחילה בנקודות שונות ישנם אוראה שנוצרו מהתייבשות שתן עטלפים.

 

שימוש אנושי:

בזמן גילוי המערה (2008) נמצא בחלקה הפנימי של המערה קנקן תמים, גדול מימדים,  ועל צווארו עיטור. הקנקן תוארך על ידי רשות העתיקות לתקופת הברונה המאוחרת .

ביולוגיה:

במערה נצפה פרט יחיד של עטלף חרקים וכן שלדי עטלפים אחדים. גוואנו וגללי דורבנים פזורים בכל חלקי המערה. עוד נראו: עצמות וקרני נקבת יעל, חלקי חרדון, עכבישים מהסוג רעדן, פרט חי של פסמון וכן קינון בוץ באזור הפתח.

במערה ישנה נוכחות של קרציית המערות.

 

הערות:

ההתניידות במערה מתבצעת בהליכה שפופה, למעט מספר מעברים צרים המחייבים זחילה.

​

נכתב על ידי: בועז לנגפורד