תאור המערה:

מערת זקיפי חבר הינה מערה קטנה (אורכה הכולל 23 מ') שנוצרה בתנאים של אקוויפר כלוא אשר פעלו בסלע גיר מגיל טורון (תצורת שבטה). המערה נתגלתה על ידי גדעון הדס אשר פרסם את דבר קיומה בסקר מפת עין גדי, שם דווח על "מערה קרסטית עם נטיפים וחרסים רומים". לאחר גילויה נסקרה המערה על ידי צוות המלח"ם, אשר ביצע מיפוי של החלל. 

 

פתח המערה פעור בתחתית מדרגת סלע נמוכה, בחלקה העליון של גדתו הדרומית של ערוץ הנשפך אל נחל חבר מדרום-מערב, מרחק קצר מעל למפל הגבוה שבנחל.

צורת הפתח רבועה ומידותיו 2.8X1.2 מ'. מהפתח נמשך לדרום חלל נמוך ומואר למחצה (A) אשר בקרקעיתו חפור בור מלבני רדוד, ככל הנראה תוצר פעילות שוד שהתרחשה במקום. בחלקו הפנימי של חלל הכניסה, 4 מ' מדרום לפתח המערה, מתחבר החלל אל אולם גדול המהווה את החלל העיקרי במערה.

מדרגה בתקרה יוצרת חלוקה של האולם לשני תתי מרחבים שונים. תת המרחב הצפוני (B) נמוך מעט כך שהתנועה בו אפשרית בשפיפה בלבד. קרקעית אזור זה אופקית ומכוסה בעיקר בחצץ גס ומעט סדימנט בהיר, אשר בו מעורבים מעט שברי כלי חרס. אלו תוארכו על ידי הדס לתקופה הרומית והביזנטית.

משקעי מערות מופיעים בקיר המזרחי הסמוך לחלקו הפנימי של תת מרחב זה. משקעי המערות נראים כאופק קלציט בעובי 0.3 מ' החשוף בחלקו העליון של הקיר.

משקעים נוספים ומרשימים יותר מופיעים מדרום למדרגה שבתקרה, ברחבי החלק הפנימי ביותר של המערה (C). האזור הפנימי נראה כאולם מעוגל בעל קרקעית משופעת המורכבת מחצץ גס וסדימנט. מהקרקעית מבצבצים זקיפים גסים המתנשאים לגובה כמה עשרות ס"מ. זקיפים שבורים נוספים פזורים על קרקעית המערה בכל חלקי האולם. נטיפים זעירים המופיעים על התקרה אינם תוצאה של השקעה ודוסית אלא תוצר של שתן עטלפים המשתכנים במערה. במרכז תקרת המערה פעורה כיפת המסה רחבה ובלויה, היוצרת נקודה גבוהה יחסית ונוחה לשהות. שולי האולם, לצד כיפת ההמסה, נמוכים כך שניתן לגשת אליהם בזחילה בלבד. 

הימצאותם של משקעי המערות באזור מדברי זה יכולה להקשר לאופק קונגלומרט גס המכסה את גדות הערוץ מעל חלל המערה. יתכן וחלחול מים בתקופות בעלות משטר זרימה שונה מהקיים היום יצרו את התנאים להיווצרות הזקיפים במערה. על פי זאת ניתן להציע כי התפתחות המערה אירעה בתווך הפראטי, מתחת לאופק מי התהום. עם התרוממות פני השטח והתרוקנות המערה ממים התאפשרה היווצרותם של משקעי המערות, אשר נוצרו בשלב מוקדם יחסית של התחתרות הערוץ. במהלך העמקת האפיק נחתך חלל המערה ונחשף בגדת הנחל.

​

נכתב על ידי: בועז לנגפורד