כללי:

מערת הר סהרונים הינה מערה בינונית (אורכה המצטבר 42.5 מ' וגובהה הכולל 17.8 מ') המורכבת בעיקרה ממחילה מאורכת. מתארה העגול של מחילת המערה כמו גם כיפות המסה רבות הפעורות בה מלמדים כי המערה נוצרה בתהליכי המספה פראטים-היפוגנים שפעלו בסלע גיר מגיל טורון (תצורת שבטה).

פתח המערה נתגלה בחורף 2011 על ידי שמוליק אבידן. ב-19.1.13 נבדקה ומופתה המערה על ידי ולדמיר בוסלוב ובועז לנגפורד.

 

תאור המערה:

למערה פתח מעוגל (2.6X2.8 מ') הפעור במרכז המצוק המשופע המרכיב את המפנה הדרומי של הר סהרונים. פתח המערה מוביל לחלל רחב ומואר למחצה שבתקרתו פעורה כיפת המסה מפותחת. חלל הכניסה הוא למעשה צידה הדרומי של מחילה מאורכת הנמשכת מהפתח ולצפון-מזרח. קרקעית המחילה מורכבת משכבת סלע אחידה המכוסה לעיתים בסדימנט בהיר ומעט חצץ. שכבת הסלע המרכיבה את הקרקעית נוטה בעליה תלולה מפתח המערה ואל חלקה הפנימי. נראה כי המערה התפתחה בהתאם לשיפוע שכבות הסלע הנוטות באזור זה ב-35 מעלות בכיוון אזימוט 310. בתקרת מחילת המערה פעורות כיפות המסה מפותחות. כיפות גבוהות שהתפתחו במרכז המחילה נחצו על ידי בליית פני השטח שמעל המערה כך שכיום פעורים במקום צמד פתחים הנראים כארובות צרות בתקרת המערה. סמוך לצמד הארובות נחצית המערה על ידי קו שבר שכיוונו ניצב למחילה הראשית. לאורך קו השבר התפתחה מחילה משנית, צרה וגבוהה.

קצה המחילה הראשית, מאזור הארובות ועד לקצה המערה, נראה כמחילה צרה ונמוכה שקירותיה מצופים במשקעי מערות לבנים-שקופים.

 

הערות:

• ניתן להגיע אל פתח המערה בהליכה רגלית לאורך מורדותיו הדרומיים של הר סהרונים.

• במערה ישנם משקעי מערות שנוצרו מהתגבשות שתן עטלפים. בתקרת המערה, באזור המואר למחצה, ישנם קיני בוץ של סיסים. באזור קיני הסיסים נצפו גם מספר שממיות. פרוקי הרגלים שנצפו במערה כוללים: זנבזיף, צרצר בהיר (חסר פיגמנט בעל עינים שחורות בולטות), קיני בוץ של צרעה בנאית. 

​

כתב: בועז לנגפורד