תיאור המערה:

 

 

מערת הדר ביתר הינה מערה קטנה (אורכה הכולל 36 מ' ועמקה המירבי 15.5 מ') המורכבת בעיקרה מצמד מחילות ופיר אנכי.  המידע על המערה התקבל מרועי כהן, רועה צאן מהדר ביתר שגילה את המערה בשטח מיועד לבניה והתריע על כך. ביום שישי 29.5.15, המערה נסקרה, תועדה, ומופתה על ידי צוות המרכז לחקר מערות.

 

 

גיאולוגיה:

 

המערה נוצרה במפגש של שני העתקים טקטונים שהפתחו באזימוט 156 ובאזימוט 138. ההעתקים עוברים בסלע גיר-דולומיטי מגיל קנומן (תצורת עמינדב). סימני תנועה על מישור ההחלקה של ההעתקים (slickensides) מלמדים כי ההעתקים עברו תנועה אנכית, אשר קשה לעמוד את עוצמתה. יתכן כי יצירת ההעתקים במקום היוותה גורם מעודד לפעילות קרסטית ואדוסית, אשר עיצבה את חלל המערה ויצרה את פתחה. כחלק משלב זה הושקעו ספלאוטמים (נטיפים, אוזני פיל, פגודות, זקיפים, אלמוגי מערות) ברחבי החלל, בעיקר בתקרת חלקו המרכזי. לאחר יצירת הפתח חדרו אל המערה סלעים, אשר מכסים כיום קרקעית חלקה הדרומי של המערה. מפולות מקומיות יצרו כיסוי סלעים גם בחלקים הפנימיים, שם הם מעורבים באופקי אדמת טרה רוסה אדומה, אשר הורבדה על ידי מי נגר החודרים אל המערה.

 

 

תאור החלל:

 

למערה פתח אנכי שמידותיו כ-1X1.5 מ'. מהפתח נמשכת ארובה אנכית צרה שעומקה כ-10 מ' ובתחתיתה ישנו חדר רחב המשתפל לצפון. מעבר צר בקצה החדר מוביל צפונה אל מסדרון רחב המוכתב על ידי שני קירות ההעתק. מצפון-מערב למסדרון זה נמשך מסדרון מקביל דומה במאפייניו לזה הראשון. ממפגש המסדרונות נמשכת לצפון-מערב מחילה צרה ונמוכה, אשר לאחר 4 מ' הופכת צרה מידי למעבר.

 

 

ביולוגיה:

 

במערה נצפו 3 פרטים של עטלף חרקים מהסוג פרסף. מתחת לנקודה בה נצפו העטלפים ישנו כתם גדול של גואנו, המכוסה חלקית בפטריה לבנה. מין נוסף של פטריה צהובה מכסה חלקים מקירות המערה. עוד נצפו: רבי רגל, תיקן אמריקאי, קונכיות שבלולים.

 

 

ארכיאולוגיה:

 

במערה נמצאו 2 שברי כלי חרס. אחד (שבר גוף) נראה סחוף ויתכן כי הובל למערה על ידי מי נגר. השני (ידית) נראה טרי ויתכן כי מקורו במערה.

​

נכתב על ידי: בועז לנגפורד