כללי:

 

מערת דלק הינה מערה בינונית (אורכה הכולל 93 ועומקה המירבי 16 מ'), המורכבת בעיקרה מאולם מוארך, אשר התפתח בסלע גיר מגיל קנומן (תצורת ורדים). על פי צורתו הכללית של האולם ניתן להניח כי במקורו הוא נוצר מתחת למפלס מי התהום. משקעי המערות הרבים המופיעים בכל חלקי המערה מעידים על שלב פעילות ודוסי, אשר התרחש לאחר התרוקנות החלל ממים. חשיפת הפתח התרחשה בקריסה מקומית בחלקו המערבי של אולם המערה. הפתח נחשף בגדתו הצפונית של נחל תאנים, כ-2 ק"מ דרומית לבית-ליד ומרחק דומה מצפון לכפר קדום.

 

המערה נתגלתה בתחילת שנות ה-80 על ידי צוות המלח"ם, אשר הובל למקום על ידי פלסטיני תושב כפר קדום. לאחר הגילוי מופתה המערה על ידי ענן זיידנר ויהודה מירון (נובמבר 1984).

שם המערה ניתן לה ביוני 1985, לאחר סיור של מלח"ם, ביס"ש מעלה אפרים וביס"ש עופרה, אז נצפו בפתח המערה זוג דלקים בוגרים עם שני גורים. טרם הסיור כונתה המערה 'מערת קדום' או בשמה הערבי 'ביר אל חמם'.

 

 

תאור המערה:

 

למערה צמד פתחים הפעורים בשליש התחתון של מדרון גדתו הצפונית של נחל תאנים. פני השטח בסביבת הפתח בנויים ממדרון טרשי חשוף, המכוסה בצמחיית בתה דלילה. סביב הפתח ישנו משטח סלע מוגבל, בו פעורים פתחי המערה זה לצד זה. הפתח הגדול פעור במרכז משטח הסלע, מידותיו 3X3.5 מ' וצורתו הכללית מעוגלת. הפתח פעור אנכית בתקרת חלל מרכז המערה כך שהכניסה דרכו אפשרית עם אמצעי עזר (סולם/חבל) בלבד. הפתח הקטן פעור ממערב לגדול, מידותיו 0.5X0.5 מ' והכניסה דרכו אפשרית ללא כל אמצעי עזר.

הפתח הקטן מוביל אל סדרת מעברים צרים, אנכיים ואופקיים, המובילים בסופו של דבר אל צידה המערבי ביותר של המערה. סדרת המעברים נוצרו בינות לערימת סלעי מפולת החוסמת את אזור זה של המערה. על גבי קירות המערה באזור זה ישנם משקעי מערות בהם התאבנו שורשי עצים... עדות לאופי פני השטח קודם כריתת יערות השומרון.

בתחתית סלעי המפולת ישנן מחילות אופקיות נמוכות הנמשכות מטרים אחדים מערבה. בחללים אלו נמצאו חרסים גסים אשר ככל הנראה ניתן לתארכם לתקופת הברונזה הביניימית. למעט נקודה זו לא נמצאו במערה כל שריד ארכיאולוגי, ככל הנראה בעקבות הפגיעה בה בביקורים הרבים שנערכו במקום.

ממזרח למחילות נמשך עיקר חלל המערה, אשר מורכב באזור זה מחדר רחב וגבוה המואר היטב מאור השמש החודר מפתחה הגדול של המערה.

קרקעית החלל מכוסה סלעי מפולת ואבנים רבות, בניהן הורבד סדימנט כהה המכיל אחוז גבוה של חומר אורגאני. קירות החדר זקופים ומכוסים במשקעי מערות רבים, אשר רובם בלויים מאוד ואינם פעילים. יתכן שהיווצרות משקעי המערות קדמה לקריסת תקרת המערה וליצירת הפתח הגדול. בצידו הצפוני של מערב החלל ישנה מחילה אופקית הנמשכת למערב, במקביל למחילות אזור הפתח הקטן.

בתקרת מחילה זו נצפה קן גדול ומרשים, אשר יתכן והוא שייך לעוף דורס (ספטמבר 2015). בצידו המזרחי של חלל הכניסה משתפלת הקרקעית בירידה למזרח ולאחר מספר מטרים הופכת אופקית, אז גם משתנה הרכבה משפך אבנים לסדימנט חרסיתי כהה ובוצי. באזור זה מורכב חלל המערה ממסדרון סגור, המחולק על ידי עמודים אחדים למספר מעברים נפרדים. כל מרחב המסדרון מעוטר במשקעי מערות מפותחים, אשר מחלקם עוד מטפטף מים.

כלל משקעי המערות נפגעו בניסיונות עקירה או על ידי כיסוי בפיח שחור. חלק מהנטיפים הגדולים שהתפתחו במסדרון נפלו בעבר ונתקעו בסדימנט הבוצי שבקרקעית המערה. יתכן ונפילתם קשורה בפעילות סיסמית שהתרחשה באזור.

בקצה המסדרון, המהווה גם את קצה חללי המערה, ישנה בריכת מים קטנה התחומה על ידי סכר קלציט מרשים. עוביו 10 ס"מ וגובהו מגיע ל-60 ס"מ (!). סכר זה הוא ללא ספק אחד ממשקעי הבריכות המרשימים ביותר בישראל כולה ויש בו כדי להעיד על עוצמת הפעילות הוודוסית שהתרחשה בעבר במערה.

​

נכתב על ידי: בועז לנגפורד