תאור המערה:

 

מערת כרמל הינה מערה בינונית שהתפתחה בתהליכי המסה פראטים-היפוגנים בסלע גיר מגיל טורון (תצורת שבטה או בענה).

 

פתחה הקטן של המערה (1X1 מ') נחשף בתחתית מדרון סלעי בגדתו הצפונית של ערוץ קטן הנשפך לואדי אבו שבן – ערוצו העליון של נחל חבר עילי.

הפתח מצוי כ-3 מ' מעל אפיק הערוץ וכ-15 מ' ממזרח לחיבור ערוצים רחב. באזור זה של הערוץ ישנם גידולי בעל עשבוניים.

פתח המערה נמשך במחילה אנכית לעומק הקרקע. כ-1.5 מ' מתחת לפתח מתרחבת המחילה ומתחברת אל תקרת צידו הדרום-מערבי של אולם ענק, המהווה את מרכז חלל המערה. מידות האולם 47X10 וגובהו המאפיין נע בין 3.5 ל-6 מ'. קרקעית צידו הדרומי של האולם מכוסה קרקע כהה הנטויה בחדות מזרחה ודרומה.

נראה כי קרקע זו חדרה מפתח האולם, כך שתחתיו נוצר משפך קרקע תלול. בצידו הדרומי ביותר של האולם ישנו אזור נמוך בו הושקעו ספלאוטמים מעטים (נטיפים, משטחי זרימה, אוזני פיל), חלקם פעילים.

קרקעית חלקו המרכזי והצפוני של האולם מכוסה בסלעי מפולת גדולים, תחתם נוצרו חללי משנה קטנים. חללים שכאלו נוצרו בעיקר מתחת לסלעי מפולת שהתמוטטו בצידו המזרחי של מרכז האולם.

בצידה הצפוני של תקרת המערה פעורות כיפות המסה עמוקות, תופעה שונה מהמתקיים ברוב חלקי המערה, שם נמשכת תקרתה במשטחי סלע רציפים (דיפ 11.5 באזימוט 330).

 

 

הערות:

• ניתן להגיע אל פתח המערה בהליכה רגלית מהישוב כרמל.

• הירידה אל המערה דורשת עזרת 8 מ' חבל (סה"כ 6 מ' ירידה) אותו ניתן לעגון על גשר סלע הנמצא מתחת לפתח המערה ובצמוד אליו.  

• במערה נצפו 2 עטלפים בתעופה - לא זוהה מין (מאי 2012). על פי כמות הגוואנו שבחלל המערה נראה כי בעונות אחרות שוכנים במערה עטלפים רבים.

• אל המערה הגענו בעקבות דיוחו של יגאל עמיחי, תושב קריית ארבע (אח של אחיקם ז"ל). בזמן ביקונו (מאי 2012) מופתה המערה. על פי דבריו של נער בדואי שפגשנו במקום נקראת המערה ביר אל חמם. 

​

כתב: בועז לנגפורד