רקע כללי:

 

מערת אבו קטי היא מערה בינונית (אורכה הכולל 63 מ'), שנוצרה בתהליכי המסה היפוגניים בסלע גיר מגיל טורון (תצורת שבטה). המערה מורכבת בעיקרה ממחילה רחבה הנמשכת בכיוון כללי על ציר: מזרח-דרום-מזרח – מערב-צפון-מערב. מענין כי ציר זה ניצב לציר שיפועם של שכבות הסלע בה התפתחה המערה (דיפ 55º באזימוט 230), כמו גם לצמד מחילות קצרות המתפצלות מהמחילה המרכזית.

המערה נחשפה במצוק גדתו הצפונית של קניון ואדי דליה, בקירבה רבה למפל שבמרכז הקניון. מיקומה של המערה קושר אותה למכלול מערות גדולות שהתפתחו בקניון הנחל: מערת ערק א-נעסנה, מערת אבו שנג'י ומערת יוגב. כל אחת ממערות אלו מרוחקת עד עשרות מטרים מפתחה של מערת אבו קטי.

המערה נסקרה ומופתה סכמטית במסגרת פעילות המלח"ם אשר סקר את ואדי דליה ומערותיו ב-1981. פעילות ארכיאולוגית במערות הנחל בוצעה בתחילת שנות ה-60 על ידי בית הספר האמריקני לחקר המזרח. מענין כי על אף קירבתה של מערת אבו קטי למערות בהן עבדה המשלחת האמריקאית, לא מוזכרת המערה בדו"חות המשלחת. תעלות בדיקה רוחביות, המופיעות במספר מקומות במרחב הכניסה של המערה, מעידות כי בוצעה בה פעילות ארכיאולוגית. אופיה המאורגן של החפירה איננו מתאים לפעילות שוד ועל כן ניתן להניח כי חוקרי המשלחת כן בדקו את המערה אך זנחו אותה, אולי בעקבות חוסר ענין.

בסיור שנערך אל מערות ואדי דליה ביוני 2013 (ב.ל, מ.א, ע. ל"א), נסקרה המערה ומופתה בשנית.

 

 

תאור המערה:

 

למערה 4 פתחים הפעורים לאורך גדתו הצפונית של קניון ואדי דליה. שלושה מהפתחים אופקיים ופתח אחד אנכי. פתחה העיקרי של המערה (פתח א) הוא המזרחי ביותר מבין פתחיה והגדול שבהם, מידות הפתח 7X4.5 מ' וצורתו הכללית משולשת/מקומרת. תקרת צידו הימני של הפתח (במבט לפנים המערה) מורכבת משכבת סלע נטויה המציגה היטב את שכבות הסלע בה התפתחה המערה וזווית נטייתן. פתח המערה מוביל אל מחילה רחבה, ומוארת למחצה, הנמשכת למערב-צפון-מערב. קרקעית המחילה משופעת בעליה מכיוון הפתח ואל חלקה הפנימי (שיפוע מאפיין º25). הקרקעית מכוסה שכבה עבה של גללי צאן וחומר אורגאני. חפירת חתך רוחבי בקרקעית המערה חושפת כי עומק כיסוי הקרקעית נמשך לפחות חצי מטר. תקרת המחילה נמשכת ברציפות, באופן כללי, בשיפוע מקביל לקרקע. במרכז המחילה, כ-10 מ' מהפתח, מתחברת אליה מחילה משנית שהתפתחה בניצב לציר המחילה הראשית. אורך המחילה המשנית כ-12 מ', מתארה קמור, קרקעיתה נטויה לדרום ובתקרתה פעורות כיפות המסה רדודות. בצידה הדרומי של המחילה המשנית פעור פתח מעוגל (מידותיו 2.5X3 מ') המחבר את המחילה עם פני השטח (פתח ב). פתח נוסף (פתח ג) פעור במצוק גדת הנחל, ממערב לפתחה של המחילה המשנית. פתח זה קשה לגישה בעקבות מיקומו בגובה המצוק, מטרים אחדים מעל האפיק. מהפתח נמשכת מחילה נמוכה ורחבה אשר התפתחה במישור המגע בין שתי שכבות סלע. בצידה הצפוני מתחברת מחילה זו אל מחילתה הראשית של המערה, כ-24 מ' מהפתח הראשי. בנקודה זו פעורה בתקרת המערה ארובה מעוגלת הפעורה אל פני השטח (פתח ד).

נראה כי פתח זה נוצר בראשה של ארובה קרסטית מפותחת, אשר נקטמה וקרסה בתהליכי הארוזיה של פני השטח. סלעי מפולת שנוצרו בזמן יצירת הפתח, פזורים על גבי קרקעית המערה, מתחת לפתח האנכי. ארובה נוספת, אשר איננה מובילה אל פני השטח, פעורה בתקרת המערה, צמוד לפתח האנכי. ארובה זו משמשת כמקום כינוס מועדף לכמה מאות פרטים של עטלפי פירות המשתכנים במערה.

באזור הפתח האנכי פונה המערה לצפון ונמשכת בציר זה עד סופה, לאחר כ-15 מ'. מנקודת הפניה ועד לסופה הולכת המערה ומצרה. חלקה הפנימי של המערה חשוך יותר מיתר חלקיה, קרקעיתו ותקרתו אופקיים.

 

 

הערות:

 

• הגישה אל פתח המערה אפשרית בהליכה רגלית מכיוון קיבוץ גלגל (מזרח) או מכיוון הכפר אל מע'יר (מערב). הגישה מחלקו המערבי של הנחל מובילה אל מפל אשר אותו ניתן לחצות ללא חבל, דרך מערה העוברת לאורך גוף במפל.

• במערה נצפו כמה עשרות/מאות פרטים של עטלפי פירות. כמו כן נצפו במערה: קוצי דורבן, מעט עצמות וכן לשלשות ונוצות יונים.

​

​

כתב: בועז לנגפורד